זכותם כל מקרבי רחוקים

להלן כמה קטעים מתוך הספר ליקוטי עיצות - ברסלב

ב. כל אדם צריך לדבר עם חברו ביראת שמים. כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהיא בחינת נקודה טובה מה שאין בחברו, על כן צריך כל אחד לקבל מחברו מנקודתו הטובה על ידי שידברו זה עם זה ביראת שמים. וגם לפעמים יכולין לקבל הנקודה טובה מחברו על ידי לבושין, דהיינו על ידי שיחת חולין שמדבר עמו. כי לפעמים יכולין לקבל רמזים והתעוררות לשם יתברך מחברו על ידי שיחת חולין, כי לפעמים צריכה הנקודה להתלבש, והיא מתלבשת בדבורים אלו, והוא מקבל ממנה להתעורר לשם יתברך.

אבל העיקר שיראה לדבר בכל פעם עם חברו ביראת שמים כדי לקבל זה מזה מנקודתו הטובה. ועל ידי זה יתבטל ממנו ערלת לבו, שהם כל התאוות, שהם אהבות רעות, שהם חרפת לב, שהם שוברים לבו של אדם, ויזכה לאהבה קדושה (לד, ד):

ג. על ידי שמשתדלים ועוסקים לקרב בני אדם לשם יתברך, על ידי זה נשלם דעתו בשלמות גדול, עד שזוכה לדעת ולהשיג כל מה שאפשר לאדם לידע ולהשיג, מה שאי אפשר לאדם לידע יותר. ועל ידי זה זוכה לבנים

ויכול לפקד עקרות :

ד. כל אחד מישראל יש לו בחינת מלכות וממשלה לפי בחינתו, יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכו'. וצריך כל אחד להיזהר ביותר לבלי להשתמש עם המלכות והממשלה שיש לו להנאתו ולצרכו, כי אם לעבודת השם יתברך לבד, דהינו להזהיר ולהוכיח את כל הנכנעים תחתיו להשיבם אל ה'. אם היא מושל בביתו לבד, צריך להזהיר ולהוכיח את בני ביתו בעבודת ה'. ואם יש לו ממשלה יותר, כל אחד לפי בחינתו מוטל עליו להזהיר ולהוכיח יותר ויותר אנשים, כל אחד לפי הממשלה שיש לו.

וכשאינו נזהר להוכיחם ולהזהירם כראוי, הוא נענש עליהם ונתקצרין ימיו, חוס ושלום, ועליו נאמר, אוי לרבנות שמקברת את בעליה. אבל כשמוכיחם ומזהירם בעבודת השם כראוי, על ידי זה ממשיך חיים ואריכות ימים:

אבל אי אפשר להוכיחם ולהזהירם כראוי כי אם על ידי עסק התורה, שעל ידי זה יכולים להוכיח הכול אפילו הרחוקים ממנו מאד מאד, ואפילו אם אינו יודע מה שצריך להם. כי על ידי עסק התורה זוכים, שגם הרחוקים מאד ישמעו קול הכרוז של התורה, שמכרזת וצועקת תמיד, עד מתי פתיים וכו', ועל ידי זה ישובו הכול אל ה':

ה. מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך, צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקלפות והרע של אלו בני אדם. והעצה על זה היא בחינת משפט הינו שיראה לשפוט את עצמו תמיד על כל מה שעשה אם הוא כהוגן אם לאו. ויוכיח וייסר את עצמו על כל מה שעשה שלא כהוגן. ועל ידי בחינת משפט הזה על ידי זה נתלהב הלב, ואש ההתלהבות הזאת שורף את הקליפות מלהתאחז בו, ואז מכניע אותם גם מלהתאחז באלו הנפשות, שקרבם לעבודת השם יתברך (נט, א):